מעבר לכך שההשתתפות בקורס המיינדפולנס היוותה עבורי מסע פנימי מרתק, שהוליד תובנות רבות ומשנות תפיסה מרגישה שקיבלתי עוד כמה "מתנות" כצידה לדרך:
עצירות יזומות ונשימות
התרגול של הנשימות לימד אותי לזכור שיש מקום לעשות עצירות בחיים כדי להירגע ולנשום.
מתן שיום ולגיטימציה לרגשות
רכשתי כלים משמעותיים ביותר, ובראשם היכולת להעניק שיום לרגשות שונים.
מתן הלגיטימציה לכל קשת הרגשות – ללא ניסיון לשנות או להעלים אותם מיד – יצר בי תחושת הקלה פנימית.
שחרור משיפוטיות וממבטם של אחרים
תובנה מרכזית נוספת שליוותה אותי לאורך המפגשים היא חשיבותה של האי-שיפוטיות. למדתי להתבונן במחשבות ובהתנהגות שלי בעיניים חומלות יותר, ולהימנע מהלקאה עצמית. במקביל, הבנה זו חלחלה גם אל מערכות היחסים שלי;
אני בתהליך הפנמה שאינני צריכה לעסוק ללא הרף במה שאנשים אחרים חושבים עליי. מאמינה שככל שאתחזק בזה אז השחרור מהצורך בריצוי ומשיפוטיות – כלפי עצמי וכלפי הסביבה – יעניק לי חופש פעולה ושקט נפשי שלא היו לי קודם לכן.
הבנה לגבי תפקידי החינוכי
הצידה המשמעותית ביותר שאני לוקחת מהקורס היא ההבנה שתפקידי החינוכי הוא לא רק להקנות ידע, אלא לייצר "חממה" התומכת בצרכים הפסיכולוגיים של התלמידים, כדי לאפשר להם לצמוח כאנשים פרואקטיביים בחברה. הכלים והמחשבות על כך מלווים אותי וימשיכו ללוות אותי ובע"ה לשפר את שליחותי החינוכית.
קורס המיינדפולנס פתח עבורי שער לדרך חיים חדשה, בזכות ההנחיה הרגישה שלך ובזכות התכנים העמוקים והמדוייקים. אני מסיימת את הקורס עם מחויבות להמשיך ולתרגל את העצירות הללו בשגרת היום-יום, להמשיך להקשיב לרגשותיי ללא שיפוט, ולהתאמן בלהזכיר לעצמי שהשקט הפנימי שלי תלוי במידת הנוכחות שלי ברגע הזה, ולא במבטם של הסובבים אותי.
ועל כל זאת ועוד – תודה!!!!!!
מעיין ק.
השאר תגובה