השאלות בפוסטים הבאים לקוחות מתוך מפגש שכותרתו : לקבל את מה שיש . 

אז הנה שאלה ששואלים אותי שוב ושוב:

“אבל אם אני פשוט אקבל את מה שיש – איך דברים ישתנו?”

זו שאלה מעולה – כי היא חושפת את הדילמה הכי עמוקה שלנו: אם אני לא אלחם, אולי אני אשאר תקועה.

אלא שקבלה אמיתית היא לא ויתור – היא התחלה.

באמצעות המיינדפולנס אנחנו לומדים שרק כשאנחנו מפסיקים להילחם – יש מקום למשהו חדש להופיע.

קארל רוג'רס, הפסיכולוג הנודע, אמר  ״רק לאחר שהייתי מסוגל לקבל את עצמי בדיוק כמות שאני, הייתי חופשי להשתנות״. 

המקום הזה של קבלה של המציאות, קבלה של עצמנו, משחרר אותנו מהמוד ההישרדותי, ומאפשר לנו גישה למקומות במוח, בתודעה של יצירתיות, של הבנה ששם נוכל למצוא את הפתרונות הרצויים באמת לאתגר עמו אנו מתמודדים.

בכל פעם שאנו פועלים פעולה מסויימת, אנו מחזקים את הנטייה שלנו לבצע את אותה פעולה – עד שהיא נהפכת ל'טבע' שלנו.

וכך, מאבק מביא רק דבר אחד – עוד מאבק.

וככל שנמצא את עצמנו נאבקות במציאות כפי שהיא עכשיו, כך נעמיק ונצטיין בהרגל אחד בלבד – להיאבק.

אז אם אנחנו רוצים ורוצים מציאות שהיא באמת אחרת ממה שאנו חווים עכשיו, הדרך היא דווקא להפסיק להילחם במה שיש, והנה תרגיל מיינדפולנס נפלא:

← שבו בתנוחה נוחה, הרפו את הגוף והתמקדו בנשימה למשך כמה רגעים

← חשבו על מצב שקשה לכם לקבל אותו כרגע. ההמלצה היא להתחיל מדברים קטנים, ובהדרגה לעבור לקושי מאתגר יותר ויותר. 

← חשבו, מדוע אתם מסרבים לקבל את המצב כמות שהוא? מה בו בלתי נסבל מבחינתכם?

← נסו לדמיין עצמכם מקבלים את המצב כמות שהוא עכשיו. רק לכמה רגעים. ראו עצמכם מוותרים על ההתנגדות יותר ויותר.

← אמרו לעצמכם: "זו המציאות כעת. ברגע הנוכחי, זה מה שיש. זה לא נעים לי, אולי גם מעציב, ועדיין, זה מה שיש עכשיו".

← נשמו עמוק והרפו את הגוף בכדי לתמוך בתחושת הקבלה. הבטיחו לעצמכם שתמיד תהיו שם עבור עצמכם, כחברים הכי טובים 

    שלכם, כדי לתמוך בעצמכם בדרכים יצירתיות ומיטיביות לשינוי המצב במידת האפשר או בקבלה שלו.

ושאלה לכם לסיום:

מה יקרה אם תפסיקו לנסות לשנות – ופשוט תראו מה קורה כשאתם מפסיקים להילחם?