מה זה בכלל מיינדפולנס?

מיינדפולנס, הקשב המודע, הוא היכולת להיות קשובים ומודעים למתרחש בתודעתנו, בחיינו, ברגע הנוכחי.

מיינדפולנס הוא בעצם התבוננות במה שהחושים קולטים, במחשבות החולפות בתודעתנו, בתחושות הגוף.

אפשר לתרגל מיינדפולנס במדיטציה, על הכרית, ואפשר לתרגל מיינדפולנס בכל פעולה שאנו עושים.

אנו מביאים את המודעות לרגע הנוכחי, ומנסים ,ככל יכולתנו, לשמור אותה כאן. ברכות ובחמלה.

ותשומת לב לרגע הנוכחי מתחילה לפני הכל  –  בעצירה.

זו יכולה להיות עצירה פיזית של הגוף, מכל פעילות בה הוא לוקח חלק, או – מה שאנו מתרגלים לרוב – עצירה מנטאלית, של שטף המחשבות והסיפורים הגונבים את תודעתנו בכל רגע נתון כמעט.

ולמה לנו לעשות זאת?

ראשית,  העצירה מאפשרת לנשום, ולמצוא מרחב שמאפשר הזדמנות להתבוננות מחודשת, לבחירה. 

העצירה מאפשרת לנו לזכור מה חשוב באמת, ומכך להגיב באופן שאינו משחזר תבניות שאינן מקדמות, אלא ממקום רענן, מקדם.

בעצם, השאיפה המשותפת לכולנו היא להרגיש רגועים, נינוחים עם עצמנו ועם אחרים, להרגיש "בבית" עם מי שאנו.

אנו יכולים לבלות חיים שלמים בניסיון למלא את הציפיות שלנו עצמנו וגם של אחרים, ובסופו של יום, לא לחיות את החיים שלנו במלואם. 

בכדי לחיות את חיינו במלואם, אנו צריכים להכיר את עצמנו, את תבניות החשיבה וההתנהגות שלנו, את אלה המביאות אושר לחיינו ואלה המרחיקות אותו. 

למעשה, ביוון העתיקה האמינו שהכרת העצמי היא המפתח לאושר ורווחה

מחקרים מראים שתודעתנו אינה נמצאת בעיסוק בו אנו נמצאים כ-47% מהזמן. ויחד עם זאת, אנו מרגישים שמחים ביותר כאשר אנו נוכחים וממוקדים במה שאנו עושים.

ואז, מה שבעצם נובע משתי עובדות אלה הוא שרוב הזמן איננו באמת נוכחים, וכך איננו חווים את תחושת הסיפוק והמלאות שבעשייה מודעת,

התוצאה? החוויה הקשה של ״אני לא מספיק טוב.ה״ אותה ציינו רוב משתתפי המחקרים הנ״ל. החוויה הזו שמה שיש – פשוט לא מספיק טוב.

וכך אנו ממשיכים להתרוצץ בחיפושים אחר מה שיביא מזור, שמחה, הנאה, משמעות?

ובתוך ההתרוצצות הזו – שהיא לרוב מנטאלית בעיקרה – פעמים רבות אנו שופטים עצמנו לפי סטנדרטים לא ריאליים של שלמות ואז אנו שופטים עצמנו על כך שאיננו עומדים בסטנדרטים האלה. 

בתוך ההתרוצצות הזו – שהיא לרוב מנטאלית בעיקרה – פעמים רבות אנו שופטים עצמנו לפי סטנדרטים לא ריאליים של שלמות ואז אנו שופטים עצמנו על כך שאיננו עומדים בסטנדרטים האלה. 

אז מה האלטרנטיבה?

מיינדפולנס מיטיב וחומל.

כי מיינדפולנס הוא לא רק התרגול של לשים לב, אלא גם של האופן בו אנו שמים לב – בטוב לב אוהב.

אנחנו  מתרגלים להיות כמו הזרועות האוהבות האלה שמקבלות בברכה הכל, אפילו את החלקים המבולגנים והלא מושלמים של עצמנו.

חשוב לציין שמיינדפולנס הוא פחות אודות שינוי התנאים החיצוניים, ויותר אודות שינוי ההתייחסות שלנו לתנאים אלה; מה שלא אומר שלא נבצע שינויים בחיינו, להיפך. 

אלא ששינויים אלה יבואו ממקום של מודעות למה שבאמת קורה, ולמקומנו שם  

מעבר לכך חשוב לדעת שמחקרים רבים מראים שמיינדפולנס עובד, זה טוב בשבילנו. זה מחזק את המערכת החיסונית שלנו, זה מוריד מתח ולחץ, מוריד קורטיזול, עוזר לנו לישון טוב יותר.

לסיכום, המוח שלנו משתנה כל הזמן – בהתאם לחוויות חיינו, למחשבותינו, לפעולות שאנו עושים.

כך שבעצם אנו מתרגלים כל הזמן – לא רק על כרית המדיטציה. בכל רגע אנו מגדלים, מטפחים, מעצימים משהו – נטיות, דפוסי חשיבה ועוד. בעצם, אנו מגדלים ומטפחים  את מי שאנו נהיה.

ולכן השאלה הנשאלת היא: מה אנו רוצים לגדל? מי אנו רוצם להיות?

המיינדפולנס מאפשר לנו את הבחירה הזו, של טיפוח מי שאנו באמת רוצים להיות.