כבר שנים ארוכות שאני על דרך החינוך, וכ-13 שנים על דרך רוחנית. ככל שחולפות השנים אני רואה כיצד השתיים משפיעות האחת על השניה,

משפרות, מעצימות ולבסוף תהיינה לאחת. 

בשנים האחרונות אני משלבת בין השתיים בצורה של שיעורים, קבוצות והשתלמויות למורים מהם אני לומדת אף יותר ממה שאני מלמדת.

לא מפתיע, אמרו זאת קודם הרבה לפני.

אז למה לכתוב?

ראשית, בכדי לתעד את הניסים הקטנים המתחוללים במפגשים אלה,

את התובנות שעולות, את הרגעים המרגשים.

ואז בכדי ליצור לי עוד זמן במהלך היום, השבוע בו אמצא עצמי עוסקת במה שבאמת חשוב, באינטרוספקציה המבוססת על חיי המביאה לטרנספורמציה הרוחנית.

ולבסוף, בגלל שלאחר שנים של קריאה של חומרים שנכתבו על ידי אחרים, אני מרגישה בשלה להביא מהניסיון שלי, מהיישום של השקפת העולם בחיי -לרווחת  כל מי שימצא עניין.

מכוונת לכך שהשיתופים יפתחו פתח לשיח מקדם התבוננות ותובנות – ולא רק בחינוך; כי הרי כל אחת מזירות חיי היא חלק מהשלם שאני. ואולי לא חלק, אלא היבט בו אני באה לידי ביטוי, וממנו אני יכולה לגדול.

​